כל אדם אשר עבר התקף לב מכיר את הרגשת חוסר האונים: החמצן שנגזל, הראש שמסתובב, הכאבים בחזה וביד, ובעיקר התחושה שהנה, אני הולך ונגמר. מי שעבר התקף לב חייב לעשות מעקב אחרי התקף לב על מנת להגדיל את סיכויי המניעה והטיפול בעת התקף לב נוסף.
אירוע קרדיאלי
אנשים המדווחים על אירוע קרדיאלי מספרים על תחושה חזקה של חוסר אונים. לעומתם יש אנשים המספרים על כאבים קלים בעת שחוו אירוע קרדיאלי. כך או כך, מדובר בתופעה רפואית חמורה המסכנת חיים ומעמידה את אלה שלקו בה בסיכון גבוה ללקות בה שוב. לכן חשוב לטפל כראוי ולעקוב.
התקפי לב- גיל כגורם סיכון
כשמדברים על התקפי לב , ניתן לדבר על גורמי סיכון, משתנים שונים אשר מעמידים חלק מהאוכלוסייה בסכנה גדולה יותר למחלות לב ולהתקפי לב בפרט. גורמי הסיכון רבים ומגוונים ובניהם ניתן למצוא את מדד הגיל. ככל שאדם מזדקן, הסיכוי שלו לקבל התקף לב גדול יותר, זהו אומנם סיכון שלא ניתן לשלוט בו, אך חשוב לדעת איך להתמודד עמו בצורה הטובה ביותר.
טיפול אחרי התקף לב
זה מגיע מבלי שאיש יכול לצפות את זה. החששות והבלבול תופסים חלק בלתי נפרד בחייו של אדם שעבר התקף לב. השאלה הגדולה שנשאלת עבור אנשים רבים שחוו התקף לב היא – מה קורה יום אחרי התקף הלב?
שיקום אחרי התקף לב
זה מגיע בהפתעה: לחצים בחזה, קושי בנשימה, כאבים ביד שמאל. לפני שאתם מספיקים לחשוב אתם מובהלים לבית חולים ושם מסבירים לכם: עברתם התקף לב. כאן מגיעים הפחדים והחששות והשאלה הגדולה: אז מה עכשיו? היום רופאים רבים דוגלים בתהליך שיקום אחרי התקף לב.
לאחר התקף לב, בין אם בוצע הליך כירורגי ובין אם לאו, מאושפז החולה בבית חולים למשך כמה ימים עד לייצוב במצבו. השאלות מגיעות עם הגעת מועד השחרור – מה עושים עכשיו? האם לשוב לפעילות יומיומית רגילה? כל כמה זמן יש להיבדק? וכד'.
המשך קריאה…
