כל אדם אשר עבר התקף לב מכיר את הרגשת חוסר האונים: החמצן שנגזל, הראש שמסתובב, הכאבים בחזה וביד, ובעיקר התחושה שהנה, אני הולך ונגמר. מי שעבר התקף לב חייב לעשות מעקב אחרי התקף לב על מנת להגדיל את סיכויי המניעה והטיפול בעת התקף לב נוסף.

מחלות לב הן כיום אחד הגורמים המרכזיים למוות, ויותר ויותר אנשים מוצאים עצמם סובלים מבעיות לב, בעיקר אנשים קשישים. אצל אנשים קשישים, המצב יכול להיות חמור עוד יותר מכיוון שבהרבה מקרים הקשיש או הקשישה הסובלים מבעיות לב מתגוררים בגפם ואין מי שידאג להם בעת מצוקה.

אדם אשר כבר לקה בהתקף לב, סיכוייו ללקות שוב בהתקף לב גדלים והוא נמצא בקבוצת סיכון (כמו אנשים עם מחלות לב במשפחה). לכן, מעקב אחרי התקף לב עבור אנשים כאלה הינו הכרחי להצלת חיים.

כיצד ניתן לבצע מעקב אחרי התקף לב?

ראשית, ישנו מעקב רפואי אצל רופא. אבל מעקב אחרי התקף לב חייב להיות יומיומי כיוון שאין לדעת מתי יתקוף הלב שנית. לחצן מצוקה כמובן יכול להיות לעזר לצורך מעקב אחרי התקף לב.

קודם כל, חשוב לציין כי לחצן מצוקה מסייע במקרי מצוקה. אדם חולה לב הנמצא בסיכון, בעיקר אם חי בגפו, יכול להציל את עצמו באמצעות התקנת לחצן מצוקה. כאשר חש במצוקה הוא לוחץ על הלחצן מגיע למוקד רפואי. במוקד נפרסים מול המוקדנים (אחיות ורופאים) נתוניו של המנוי והם יכולים לאבחן אם מדובר במקרה בו לא קיים חשש לחולה, או אם מדובר במקרה בו יש לשלוח רופא לביתו של החולה או אפילו ניידת אמבולנס.

לחצן מצוקה בעצם יכול כיום לשמש גם כאבחון מרחוק. בין היתר, ניתן לבצע באמצעותו שידור אק"ג, נתוני לחץ דם ובדיקת מארקרים בדם לזיהוי אוטם שריר הלב. את כל הבדיקות והנתונים הללו אפשר לשדר באמצעות הטלפון.

חשיבות של מעקב אחרי התקף לב איננה קיימת רק בהיבט הרפואי כי אם גם בהיבט הפסיכולוגי. אנשים אשר בביתם מותקן לחצן מצוקה והם יכולים בכל עת להגיע למוקד רפואי בו מופיעים כל הנתונים שלהם, וחוות הדעת הניתנת להם היא בעלת ביסוס רפואי אמין, מדווחים על שקט נפשי, מנוחה וביטחון, ותחושות אלה לכשלעצמן (בניגוד לתחושות של חשש, דאגה, פחד, חוסר שקט וחוסר ביטחון – המהוות קרקע פורייה להתקפי לב), מהוות מניעה טובה להתקף לב נוסף.