הפסיכולוגיה מאחורי לחצן מצוקה
אם יש לכם הורים או סבים קשישים או שאתם חולי לב, סביר להניח שכבר נתקלתם בעבר בביטוי לחצן מצוקה ולצידו מילים שונות כמו מוקד רפואה, מוקד מצוקה, מכשיר אק"ג בייתי וכל מני מילים שלא תמיד הבנתם.
לחצן מצוקה עונה על כמה צרכים מהותיים אצל כל אחד מאיתנו, לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה פסיכולוגית. למעשה, לא פעם הביטחון הפסיכולגי שאנו חשים, קשור באופן ישיר לביטחון פיזי.
הידיעה שיש מי שמגן עלינו ומסייע בכל מקרה שלא יבוא, בין אם מדובר באירוע לב, שריפה, פריצה, נפילה או כל דבר אחר שיכול לקרות, נוסחת בנו ביטחון ומקושרת באופן ישיר למקום הכי בסיסי אצלנו. התחושה שיש מי שמגן עלינו, התחושה שאנו אהובים ומוגנים.
התהליך בו לחצן מצוקה מחובר למוקד מצוקה,הופכת פעולה מכנית למשהו אישי וקרוב. יש מישהו בצד השני ששמוע אותי, שישלח לי סיוע ולא פחות חשוב, ילווה אותי לאורך כל התהליך, עד שאחוש בטחון וטוב יותר.
לקשר האנושי יש חשיבות עצומה בתוך תהליך הסיוע. היכולת לשלב בין הענקת סיוע רפואי או כל סיוע אחר, לצד המגע האנושי, הופך את המונח לחצן מצוקה לנגיש ומובן יותר בעבור אנשים רבים.
לצד קבלת הסיוע והגברת תחושת הביטחון והשייכות חשוב לזכור שלחצן מצוקה וחיבור למוקד רפואה, מטפל בראש ובראשונה באירועי לב ומאפשר ביצוע בדיקות אק"ג בבית, בכל זמן או תדירות שתצטרכו, במכשיר אק"ג משוכלל וקל לתפעול. כל הנתונים מעוברים בזמן אמת אל מוקד הרפואה ומנותחים על ידי רופא או קרדיאולוג, מומחה במתן שירותי רפואה מרחוק, כך שאתם יכולים לקבל תמונה עדכנית על מצבכם הרפואי בכל רגע נתון.
ברגע שיש צורך בהזנקת אמבולנס או רופא, הסיוע מגיע אליכם עד פתח הבית, לצד ליווי מלא של מי שנמצא בצד השני של הקו.
אין ספק שכל אחד מאיתנו, בעיקר אוכלוסיות פגיעות יותר, כמו קשישים, חולי לב, נכים ובעלי מוגבלויות, צריכים לקבל תחושה של ביטחון הנובע מהידיעה שיש מי שעומדת לצידנו.