כאשר קיים חשש לבעיה בלב, ממליצים הרופאים על בדיקת אק"ג. בדיקת אק"ג היא בעצם בדיקה הבודקת את תפקודו ופעילותו של הלב ויכולה להצביע על בעיה כלשהי בתפקוד הלב המצריכה טיפול רפואי מונע לפני התקפי לב.

בדיקת אק"ג היא – רישום הפעילות החשמלית של הלב. בבדיקה נבדק הגל החשמלי המפעיל את שריר הלב ובאמצעותה ניתן ללמוד על אופן התקדמותו. הגל החשמלי הזה נוצר בקוצב הלב הטבעי שלנוף עובר בעליות ומכווץ אותן, וכך זורם הדך מהעליות אל חדרי הלב. אחר כך, עובר הגל החשמלי בסיב הולכה מיוחד של חדרי הלב, גורם לכיווצם של חדרי הלב ומזרים בכך את הדם לכלל רקמות הגוף, לעורקים ולריאות.

בדיקת אק"ג יעילה באבחון או גילוי הפרעות בייצור הגל החשמלי שבלב ובהולכתו. כמו כן בדיקת אק"ג עשויה לגלות אוטמים בשריר הלב או הפרעות אחרות בלב אשר נגרמו מרמת מלחים בגוף, הרעלת תרופות וכיוצ"ב.

בדיקת אק"ג ניתן לעשות בקופת חולים של רופאים מומחים וכן בבית חולים.

מתי מפנים לבדיקת אק"ג

קיימת חסימה באחד מעורקי הלב – התקף לב.

הדופק אינו סדיר

קיימת היצרות בעורקי הלב

ישנן בעיות במבנה הלב

הדופק מהיר או איטי מדי

ישנה היצרות עורקי הלב.

בעת בדיקת אק"ג, מתבקש הנבדק להוריד את בגדיו מפלג גופו העליון ולשכב על מיטת הבדיקה. אל גופו מוצמדות אלקטרודות רגישות הבודקות את הזרם החשמלי בלב. כל תנועה קטנה עשויה לשבש את ממצאי הבדיקה (פרט לנשימה רגילה) ולכן יש להימנע מתזוזה, רעד ואפילו דיבור בעת הבדיקה.

בדיקת אק"ג איננה פולשנית ולא מכאיבה, אין בה סיכונים והיא איננה משאירה סימנים או תופעות לוואי. למעשה, הדבר היחיד שעשוי להשפיע על הנבדק הוא רק הסרת האלקטרודות מהגוף אשר עשויה להיות מעט מושכת (כמו שמסירים נייר דבק מהעור).

לאחר בדיקת אק"ג, הרופא יכול לנתח את הממצאים מיד בתום הבדיקה, אולם לעיתים הוא יעדיף לשלוח את הממצאים לניתוחו של קרדיולוג.

עם קבלת תוצאות הבדיקה, מזמן הרופא את הנבדק לשיחה אודות הבדיקה. כאשר מתגלים ממצאים מחשידים בבדיקת אק"ג, ימליץ הרופא על המשך טיפול או על בדיקות נוספות בהתאם לממצאים ולמצבו הגופני של הנבדק. במקרה ויצאה בדיקה תקינה אך הנבדק עדיין מתלונן על כאבים או תחושות שונות, בדרך כלל יפנה אותו הרופא אל בדיקות נוספות כמו אגומטריה, אקו לב, הולטר לב וכו'. אלו בדיקות מעמיקות יותר בהן ניתן להבחין בממצאים אשר בדיקת אק"ג רגילה לא תמיד מבחינה בהם.

בדיקת אק"ג הינה בדיקה שכיחה וחסרת סיכון ומטרתה העיקרית היא לעקוב אחר פעילותו של הגל החשמלי המפעיל את הלב. כאשר קיימות בעיות שונות בלב, נשלח הנבדק ראשית לבדיקת אק"ג כדי לחפש ממצאים ראשוניים. במידה ולא נמצאו ממצאים בבדיקת אק"ג אך הנבדק עדיין מתלונן על כאבים, הוא נשלח לבדיקות לב מקיפות יותר.